בן מתניה וחוה. נולד ביום ד' באדר א' תש"ח (14.2.1948) בעפולה, כבן משק קיבוץ גלעד. הוא בא לעולם בדיוק שבועיים אחרי שאביו נקרא להצטרף לשורות צבא הלוחמים לקוממיות ישראל ולעצמאות העם. מילדותו ידעוהו הכל בגלל צחוקו העליז וחיוכו החביב, אשר הקסימו את כל מי שבא אתו במגע. את לימודי בית-הספר היסודי התחיל דורון בגלעד והשנים הראשונות במסגרת בית-הספר היו קשות בשבילו, כי הילד אוהב-משובה היה וקשה היתה לו הישיבה במחלקה על ספסל-הלימודים והריכוז בספר. הוא העדיף את המשחקים באויר הצח ובחוץ. אך במרוצת-השנים, בגבור בו השפעת תבונתו, התחיל לראות את הצורך בלימודים ומשנה לשנה השתפרו התוצאות ודורון סיים את לימודיו היסודיים. לאחר-מכן עבר עם בני-כיתתו ללמוד בכיתות ההמשך בבית-הספר אשר בקבוצת יפעת. בהיכנסו לבית-הספר התיכון אמר בלבו: "סוף סוף הגעתי למסקנה שאדם חייב ללמוד כדי שיוכל להתקדם בחייו". במקביל ללימודים היה דורון עובד במשך כמה שעות בשבוע, כנהוג בקבוצות, במקצוע מסגרות. יחסו לעבודה היה יחס של כבוד ורצינות והבנתו בטכניקה היתה רבה, וליחס ולהבנה הוסיפו יעילות ידיו הזריזות. לא מליצה סתם מצא בשיר "העבודה היא כל חיינו". כי המילים שבו היוו את גישתו לעבודה, אשר בה ידע סיפוק רב מגיל צעיר. הספורט היה תחביב אהוב עליו מכל והוא נתגלה בו בעיקר בשנות-חייו האחרונות. בחיצוניותו היה ניכר הספורטאי המובהק שבו כי תנועותיו היו זריזות, רגליו קלות ואפיו מתון, עליז ונעים, ועל תכונותיו אלו נתחבב על כל חבריו הספורטאים. שחיין טוב היה ואף הצטיין בריצה ובאתלטיקה קלה. בעיקר היה משחק נלהב בכדורסל. כאשר סיים את לימודי י"ב הכיתות גויס לצה"ל ביולי 1966 ולאחר טירונות מקוצרת וקורס מ"כ הצטרף לנח"ל מוצנח. האימונים לא היוו לגביו קשיים מיוחדים והוא הרגיש כי פעולתו הספורטיבית סייעה לו וכי ממנה הפיק תועלת. מן הרגע הראשון הרגיש את עצמו בטוב והתגאה בתרגילי הצניחה. אחרי קורס המ"כ היתה בידו הברירה ללכת לקורס-קצינים אך הוא עצמו הגיע למסקנה שטוב יהיה לו להתנסות כמדריך בכמה מחזורים ולאחר-מכן יצטרף לקורס-קצינים. ההדרכה הסבה לו נחת ונתנה לו סיפוק רב, כפי שחבריו מספרים עליו. כמה ימים לפני יום העצמאות תשכ"ז קיבל חופשה ארוכה (של 10 ימים) וימים אלה היו מלאי פעילות: דורון עבד, טייל התראה עם חבריו והתאמן בספורט, כמובן. אך הנה באו ימי-המתיחות ובעיצומה של חופשתו נקרא לשוב לבסיס מלא התלהבות היה אז; ובצאתו מתוך מחשבה כי הנה באה ההזדמנות להראות מה למד בשנה האחרונה, שנת אימונים קשים, לא שכח לאמר דברי-הרגעה להוריו: "אל תדאגו. הכל יהיה בסדר. בקרוב נתראה" - אבל הוריו קראו במכתביו האחרונים בין השורות כי ידע לקראת מה הוא הולך ומה היה עלול להיות גורלו, כי בשעות הראשונות שלה היום הראשון לקרבות-המלחמה, הוא יום כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967), נפל בקרב שנערך במוצבי הצומת של רפיח. לאחר שנפרצו מוצבי הצומת המשיכו שלושה זחל"מים בשטיפת היעד. שנים מהם נפגעו והזחל"ם, אשר בו נמצא דורון, המשיך במשימה עד שנפגע, ולפני שדורון הספיק לקפוץ החוצה התלקח. דורון לא הספיק איפוא לראות בנצחונה של המדינה ולשמוח בו. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי והועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקיבוץ גלעד. "דפי גלעד", עלון לזכרו, יצא לאור. חוברת הוצאה לאור, הנושאת את שמו "דורון". בספר "בדרכם", בהוצאת איחוד הקבוצות והקיבוצים לזכר חברי האיחוד שנפלו במערכה, הובאו דברים עליו ומשלו.


(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)
 
 


רב טוראי
דורון רודניק הי"ד

     בס"ד               נזכור !  -זיכרון נט
אתר הנצחה לנופלים במלחמות ישראל ובפעולות איבה הי"ד

יזכור לחללי צה"ל במערכות ישראל
יזכור אלוהים את נשמות חילי צבא הגנה לישראל
שמסרו נפשם על קדושת השם ונפלו גיבורים
במערכות ישראל למען ארצנו הקדושה, עיר
האלוהים ומקום המקדש.
מנשרים קלו ומאריות גברו בצאתם להנחיל ניצחון
עולם לישראל.
זכר עקדתם ומעשי-גבורתם לא ייסופו מאתנו
לעולמים ונפשותיהם תהיינה צרורות בצרור החיים
עם נשמות אברהם, יצחק ויעקב ועם נשמות שאר גיבורי ישראל וקדושיו שבגן עדן ונאמר אמן.
 
 
שמואל ב' פרק א' פסוקים יט'-כב'  - קינת דוד
הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גיבורים.
אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצות אשקלון פן-תשמחנה בנות פלישתים פן תעלוזנה בנות הערלים.
הרי גלבוע אל-טל ואל-מטר עליכם ושדי תרומות כי שם ננעל מגן גיבורים מגן שאול בלי משיח בשמן.
מדם חללים מחלב גיבורים קשת יהונתן לא נסוג לאחור וחרב שאול לא תשוב ריקם. שאול ויהונתן הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו. מנשרים קלו מאריות גברו. בנות ישראל אל-שאול בכינה המלבשכם שני עם-עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן. איך נפלו גיבורים בתוך המלחמה יהונתן על-במותיך חלל. צר-לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאוד. נפלאה אהבתך לי מאהבת נשים. איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמה.