בן חנה ואבא-יצחק. נולד במושב נבטים ביום ט"ז בשבט תשכ"ח (15.2.1968), בן שני להוריו. הלך לגן-הילדים במושב ולמד בבית-הספר היסודי 'עומרים' בישוב עומר. את לימודיו התיכוניים עשה במכללת 'אורט' בירושלים במגמה לבקרה והתגורר בפנימיית 'כרמית'.
היה פעיל מבחינה חברתית וכיהן כראש מועצת התלמידים בפנימייה. במסגרת זו אירגן אירועים והרבה לסייע לחברים. עקב כך התייחסו אליו עמיתיו כאל אח בוגר בעל סמכות מוסרית מיוחדת. היה צעיר, גבוה וחסון, מיעט בדיבור, חיוך תמידי היה נסוך על פניו והוא הקרין ביטחון על סביבותיו. נמי, שגדל במושב, אהב את האדמה והטבע, שהכירם מקרוב, אך באותה מידה היה בו גם הצורך להתנסח בכתב. הוא ניהל יומן, שקטעים ממנו פורסמו בחוברת הזיכרון שהוצאה לזכרו.
הוא גויס לשירות חובה בצה"ל בחודש אוגוסט 1986 והתנדב לשרת בסיירת  מטכ"ל.

נחמיה נפל במילוי תפקידו ביום ל' בשבט תשמ"ח (18.2.1988), בעת אימון באזור מצפה רמון והובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בבאר שבע. הניח הורים, שני אחים - דרור ואסף ושלוש אחיות - ריקי, אסנת ומורן.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו על הדרך היסודית השקטה, הצנועה והמסורה בה מילא משימות ועמד באתגרים הקשים. על הכוח הנפשי שחונן בו ועל אהבת האדם שנשא בקרבו, פרי החינוך שקיבל בבית. על האופטימיות והנכונות התמידית לעזור, שבזכותם היה כה אהוב על חבריו לצוות.
המשפחה הוציאה לאור חוברת להנצחת זכרו. חבריו ליחידה הקימו אנדרטה לזכרו במקום נפילתו.

(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)

בני משפחתו ומכריו מוזמנים לרשום מטה קווים לדמותו.


רב טוראי

אפרים נחמיה (נמי) הי"ד
 
     בס"ד               נזכור !  -זיכרון נט
אתר הנצחה לנופלים במלחמות ישראל ובפעולות איבה הי"ד

יזכור לחללי צה"ל במערכות ישראל
יזכור אלוהים את נשמות חילי צבא הגנה לישראל
שמסרו נפשם על קדושת השם ונפלו גיבורים
במערכות ישראל למען ארצנו הקדושה, עיר
האלוהים ומקום המקדש.
מנשרים קלו ומאריות גברו בצאתם להנחיל ניצחון
עולם לישראל.
זכר עקדתם ומעשי-גבורתם לא ייסופו מאתנו
לעולמים ונפשותיהם תהיינה צרורות בצרור החיים
עם נשמות אברהם, יצחק ויעקב ועם נשמות שאר גיבורי ישראל וקדושיו שבגן עדן ונאמר אמן.
 
 
שמואל ב' פרק א' פסוקים יט'-כב'  - קינת דוד
הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גיבורים.
אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצות אשקלון פן-תשמחנה בנות פלישתים פן תעלוזנה בנות הערלים.
הרי גלבוע אל-טל ואל-מטר עליכם ושדי תרומות כי שם ננעל מגן גיבורים מגן שאול בלי משיח בשמן.
מדם חללים מחלב גיבורים קשת יהונתן לא נסוג לאחור וחרב שאול לא תשוב ריקם. שאול ויהונתן הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו. מנשרים קלו מאריות גברו. בנות ישראל אל-שאול בכינה המלבשכם שני עם-עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן. איך נפלו גיבורים בתוך המלחמה יהונתן על-במותיך חלל. צר-לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאוד. נפלאה אהבתך לי מאהבת נשים. איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמה.