טוראי
רמאון אלאב הי"ד
בן מרים ומרדכי. נולד ביום י"ח בחשוון תשל"ג (25.10.1972) במושב מסילת ציון. רמאון למד בבית-הספר היסודי האזורי 'השחר' שבמושב טל-שחר בכיתה הישגית מיוחדת. באותה תקופה ניכרה אהבתו לספרים והיה מרבה בקריאה. עם זאת, הצטיין גם בפעולות ספורט "ובהמון תחומים", כדברי המחנכת שלו: "אלוף בחשבון, אלוף בכדורגל, אלוף בארגון פעולות שובביות כיתתיות ואלוף בחיוכים." רמאון, שגדל וצמח על ברכי אהבת הארץ, אהב מאוד את המרחבים ואת הסכנה. כבר מנעוריו התעקש לחיות את חייו מבלי שאחרים יתערבו בהם. יחד עם זאת, נתן את כל כולו למען חבריו ומשפחתו.

על אופיו המיוחד ועל דרך החיים שהאמין בה ניתן ללמוד מהדרשה שנשא בטקס הבר-מצווה, שאמר בה, בין השאר: "...אכן זו התחלת דרך בחיים, חיים שבהם יש לתת יותר מאשר לקחת, חיים של קיום מצוות, כיבוד אב ואם, חיים של סובלנות וכיבוד מצוות שבין האדם לחברו. יחד עם זאת חייב אדם לחיות את חייו הוא, המיוחדים לו ורק לו..."

בגמר לימודי התיכון בבית-הספר 'הרי יהודה' שבקרית ענבים, גויס רמאון לצבא בחודש אוקטובר 1990 והוצב ביחידת תותחנים. בתקופת הטירונות יזם פרוייקטים שונים, שזכו באישור מפקדיו, ובזכותם סיים את הטירונות כ"חניך מצטיין".

ביום ה' בשבט תשנ"א (19.1.1991) נפל רמאון בעת מילוי תפקידו. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל בירושלים. השאיר הורים ושלוש אחיות - לימור, מורן ומיתר.

במכתב התנחומים למשפחתו ציינו מפקדיו: "רמאון היה חייל טוב, ממושמע ועושה את מה שאמרו לו... למרות ביישנותו וצניעותו הצליח להתבלט בעזרתו לחבריו, בחיוכיו הנעימים, ובכך שהצליח למצוא גם בקשים שבמצבים את האתגר והחיוב."

במלאת שנה לנפילתו הוציאה משפחתו חוברת לזכרו, ובה תמונות מחייו ודברי בני המשפחה, חבריו ומפקדיו.


(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)

מוקיריו, חבריו ליחידה, ובני משפחתו מוזמנים לרשום קוים לדמותו.

 
     בס"ד               נזכור !  -זיכרון נט
אתר הנצחה לנופלים במלחמות ישראל ובפעולות איבה הי"ד

יזכור לחללי צה"ל במערכות ישראל
יזכור אלוהים את נשמות חילי צבא הגנה לישראל
שמסרו נפשם על קדושת השם ונפלו גיבורים
במערכות ישראל למען ארצנו הקדושה, עיר
האלוהים ומקום המקדש.
מנשרים קלו ומאריות גברו בצאתם להנחיל ניצחון
עולם לישראל.
זכר עקדתם ומעשי-גבורתם לא ייסופו מאתנו
לעולמים ונפשותיהם תהיינה צרורות בצרור החיים
עם נשמות אברהם, יצחק ויעקב ועם נשמות שאר גיבורי ישראל וקדושיו שבגן עדן ונאמר אמן.
 
 
שמואל ב' פרק א' פסוקים יט'-כב'  - קינת דוד
הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גיבורים.
אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצות אשקלון פן-תשמחנה בנות פלישתים פן תעלוזנה בנות הערלים.
הרי גלבוע אל-טל ואל-מטר עליכם ושדי תרומות כי שם ננעל מגן גיבורים מגן שאול בלי משיח בשמן.
מדם חללים מחלב גיבורים קשת יהונתן לא נסוג לאחור וחרב שאול לא תשוב ריקם. שאול ויהונתן הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו. מנשרים קלו מאריות גברו. בנות ישראל אל-שאול בכינה המלבשכם שני עם-עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן. איך נפלו גיבורים בתוך המלחמה יהונתן על-במותיך חלל. צר-לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאוד. נפלאה אהבתך לי מאהבת נשים. איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמה.