טוראי ראשון
שמואל אברהם הי"ד

בן אפרים ומרים. נולד ביום כ' בשבט תש"ו (22.1.1946) בהודו. את לימודיו היסודיים התחיל בהודו ואחרי שעלה לארץ בשנת 1954 סיים אותם בבית הספר האיזורי "אבן-העזר" במושב נחם. לאחר מכן המשיך את לימודיו התיכוניים בבית הספר החקלאי "אשל הנשיא" שבנגב. שם הקדיש את זמנו הפנוי לקריאה, לספורט, לגדנ"ע ולעבודה ציבורית; במיוחד אהב את משחק הכדורגל. בשעת חופשותיו היה עובד במשק ועוזר להוריו. לצה"ל גויס באוגוסט 1966. היה בן אהוב על הוריו והוא היה מסור להם. בכל שעה של חופשה (ולו גם לשעה קלה). היה ממהר הביתה לראות בשלום הוריו. את חבריו אהב מאד והיה קרוב אליהם. כן חיבב ילדים והיה נוהג לשחק עמהם ולספר להם סיפורים. ביום כ' באדר תשכ"ח (20.3.1968) נפל בשעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. מדי שנה, מאז נפלו, נוהגים להתאסף כל ילדי קוצין ואז נערך משחק כדורסל והפרס הוא גביע על שמו.


(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)
     בס"ד               נזכור !  -זיכרון נט
אתר הנצחה לנופלים במלחמות ישראל ובפעולות איבה הי"ד

יזכור לחללי צה"ל במערכות ישראל
יזכור אלוהים את נשמות חילי צבא הגנה לישראל
שמסרו נפשם על קדושת השם ונפלו גיבורים
במערכות ישראל למען ארצנו הקדושה, עיר
האלוהים ומקום המקדש.
מנשרים קלו ומאריות גברו בצאתם להנחיל ניצחון
עולם לישראל.
זכר עקדתם ומעשי-גבורתם לא ייסופו מאתנו
לעולמים ונפשותיהם תהיינה צרורות בצרור החיים
עם נשמות אברהם, יצחק ויעקב ועם נשמות שאר גיבורי ישראל וקדושיו שבגן עדן ונאמר אמן.
 
 
שמואל ב' פרק א' פסוקים יט'-כב'  - קינת דוד
הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גיבורים.
אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצות אשקלון פן-תשמחנה בנות פלישתים פן תעלוזנה בנות הערלים.
הרי גלבוע אל-טל ואל-מטר עליכם ושדי תרומות כי שם ננעל מגן גיבורים מגן שאול בלי משיח בשמן.
מדם חללים מחלב גיבורים קשת יהונתן לא נסוג לאחור וחרב שאול לא תשוב ריקם. שאול ויהונתן הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו. מנשרים קלו מאריות גברו. בנות ישראל אל-שאול בכינה המלבשכם שני עם-עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן. איך נפלו גיבורים בתוך המלחמה יהונתן על-במותיך חלל. צר-לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאוד. נפלאה אהבתך לי מאהבת נשים. איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמה.